• Instagram
  • Twitter
  • Facebook
  • RSS

כל הזכויות שמורות 2020

  • רֹתֶם הַמִּדְבָּר

בר בעציץ

כתבות על "צמחים שתתקשו להרוג" מציעות בדרך כלל צמחי בית כמו פוטוס וסנסיווריה, ואם צמחי חוץ אז סוקולנטים וקקטוסים. אבל מה עם פרחים? אפשר להנות מפריחה יפה ומשמחת בחצר או במרפסת פתוחה גם בלי להיות אב של מישהי שעונה "כן" לשאלה "אבא שלך גנן?".


הסוד הוא צמחי בר, שמקריאת צירוף המילים עלולים לחשוב שמדובר בקוצים ועשבים מכוערים וטורדניים, או מנגד בפרחים מוגנים ומרוחקים שאין להם מקום בגינה הפרטית. אכן, רבים מצמחי הבר של ארץ ישראל מוגנים, אך אפשר לשלב אותם בגינון ביתי וציבורי בלי לפגוע בטבע, ואפילו לעזור לו.


רקפות, נוריות, כלניות, חצבים, פרגים, תורמוסים, קחוון ועוד פרחי בר מוכרים יותר ופחות יכולים להעשיר את הגינה שלכן, ואין קלים ונוחים מהם לגידול בזכות ההתאמה המדויקת שלהם לאדמה ולאקלים שלנו בישראל. בטבע צמחי הבר מסתדרים לבדם כי הם יודעים מתי לנבוט לפי הגשמים, אורך שעות היום, הלחץ הברומטרי וכדומה, וכך יהיה גם בגינה\בעציצים שלכן.

תורמוסים בפאתי הפארק של קניון גבעתיים בשנה שעברה

ההתאמה הזאת מאפשרת חיסכון עצום: מים- הצמחים חיים בעיקר מהגשמים, דשן- הם מותאמים לקרקע ולא זקוקים לתוספות (וייהנו גם ממצע שתילה בעציץ), ריסוס- משתלטים על עשבים שוטים באזורים לא מגוננים, כוח אדם- מזריעים את עצמם, הדברה- עמידים למחלות ומזיקים, ופסולת- אינם מיובאים במטוסים כמו רבים מצמחי הנוי.


מעבר ליופי ולקלות שבגידולם, מומלץ לשלב את פרחי הבר בגינה כדי לעזור לאוכלוסיית הדבורים שנמצאות בסכנה, ונהנות ביותר מצוף של פרחי בר. בתמורה הן יאביקו גם את פריחת הפירות והירקות שלכן.


איפה להשיג צמחי בר?

משדות שמיועדים לבנייה אם אתן מאיר שלו. אם אתן לא, האופציות הן: החלפות זרעים בין אנשים, החנות האינטרנטית או הפיזית של משתלת "זרעים מציון" המצילה ומרבה צמחי בר, הפרויקט להצלת פרחי הבר של א"י של הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים וליקוט עצמי של זרעים מצמחי בר שאינם מוגנים. בכל אופן, יש לבחור את הזרעים והגיאופיטים לפי התאמה לאזור מגוריכן, ולשים לב לדרישות האור שלהם.


פרחי בר בתל אביב | צילום: ליאב שלם

איך לגדל?

1. זרעים חד שנתיים (משלימים את מחזור חייהם בשנה)

עם הגשמים הראשונים ועד בערך סוף חודש דצמבר מערבבים זרעים של צמחי בר חד שנתיים עם אדמה כדי לדלל אותם, פוערים מעט את הקרקע הרצויה, מפזרים כמות הגיונית, מכסים, וזהו. אבל מכיוון שלא מדובר באמת בטבע, אפשר להשקות את הצמחים אם הגשמים מתעכבים לאחר הנביטה, וניתן לזרוע פרחי בר חד שנתיים באזור שמושקה ע"י ממטרות או טפטפות (למעט תורמוס) כיוון שהם ינבטו רק בזמנם. בסוף תקופת הפריחה ניתן לשמור את הזרעים היבשים, להיפטר מגוף הצמח ולחזור על הפעולה בשנה הבאה, או להניח לזרעים ליפול לקרקע ולנבוט לבדם.


2. זרעים רב שנתיים (בגרותם אורכת כמה שנים)

כדאי להנביט בכוסיות. יש לפזר מספר זרעים בכל גומה שבכוסית ולדאוג ללחות מתמדת באדמה. לאחר התבססות הצמח, אפשר להעביר למקום רצוי באדמה או לעציץ שממדיו מתאימים לצמח בוגר. אם הצמח יושקה לאורך כל השנה הוא יהיה ירוק עד, אם יסתמך על הגשמים הוא יעלם בחודשים החמים ויחזור מדי שנה בעונתו ולפריחתו.

3. גיאופיטים (פקעות ובצלים)

יש לטמון אותם בעומק של פי 1.5 מגובהם, וזהו. ניתן לטמון אותם לאורך כל השנה, הם חיים שנים ארוכות ובניגוד לפקעות תרבותיות אין צורך להוציא אותם מהקרקע ולאחסן במקרר. יש לשים לב אילו גאופיטים רגישים להשקייה בקיץ ואילו לא, ולמקם אותם בגינה בהתאם, או פשוט בעציץ.


זריעת ושתילת צמחי בר בגינה ובמרפסת יכולה להיות אקט ציוני לשימור צביון צמחי הבר בארץ ישראל, ואנטי קפיטליסטי כיוון שמדובר בפרחים "מקוריים" של הטבע שאינם עברו כל השבחה והנדסה גנטית.


הפוסט נכתב בעקבות השתלמות על צמחי בר אצל "זרעים מציון".