• רֹתֶם הַמִּדְבָּר

דישון אלטרנטיבי


מהו דשן?


דשן הוא חומר המשמש להעשרת הקרקע שבה צמחים גדלים, וזאת למען הזנתם, חיזוקם ושיפור צמיחתם. הדשן מכיל את "אבות המזון" של הצמח - חנקן, זרחן ואשלגן, ויסודות ומינרלים נוספים (סידן, אבץ, בורון, ברזל, נחושת, מגנזיום ועוד), בהתאם לצורך המשתנה בין סוגי צמחים וקרקעות.


הדישון יכול להתבצע בשלוש דרכים:

דרך הקרקע - הצנעת דשן באדמה.

הגמעה - הוספה של דשן למי ההשקייה של הצמח.

דישון עלוותי - ריסוס של דשן על העלים, מהם הוא ייקלט.


ישנם דשנים ממקורות "טבעיים", כמו קומפוסט, הומוס תולעים וגוּאָנוֹ (לשלשת של עופות ים); ודשנים מלאכותיים המופקים בכרייה ובתנאי מעבדה. לכל אחד יתרונות וחסרונות משלו, כמו לכל דבר בעולם.


למה בכלל צריך לדשן צמחים?


מגע יד האדם יוצר את הצורך לדישון צמחים. בטבע הם מסתדרים לבדם כיוון ששם מתקיימים באופן טבעי תהליכים המזינים אותם, כמו התפרקות של צואה, פגרים, עלים יבשים וצמחים מתים; יחסי גומלין בין צמחים מגוונים החיים בשכנות; והתאמה של הצמח לסוג הקרקע. בחקלאות ובגינון המודרניים התהליכים האלו כמעט ולא קורים, מכיוון שמעט חיות מסתובבות בעציצים, בגינות ובשדות; עלים יבשים נגרפים וצמחים מתים נעקרים; עציצים נפרדים אחד מהשני ובערוגות נשתלים צמחים זהים יחד; אנו מגדלים צמחים שיפים בעינינו או מועילים לנו גם אם מוצאם והקרקע לה הם זקוקים אינם ברשותנו, ועושים זאת בכמויות שהקרקע לא תמיד יכולה לענות על הצרכים שלהן. כל אלו מפחיתים מאוד את הזנת הצמח מן האדמה ויוצרים צורך בדשן, שהוא גם "ממכר" וגורם לקרקע להיות תלויה בו. בנוסף, אנחנו מזהמים את האדמה שלנו ובכך מעקרים אותה; פסולת מוטמנת, חומרי הדברה, שפכים ואפילו דשנים מסוימים פוגעים ביסודות ובמינרלים המצויים בה.

ACTES SUD junior

בהזדמנות זאת אני רוצה להזכיר את הויטמין B12, שהצורך לקחת תוסף שלו הוא תירוץ נוח לקרניבורים הטוענים שטבעונות אינה "טבעית" לאדם ואינה בריאה לו. למעשה, בעבר רוב התוצרת החקלאית הייתה עשירה בויטמין זה, שנוצר על ידי בקטריה החיה באדמה ונספג בשורשי הצמחים; אך זיהום הקרקע וחיטוי הגידולים כמעט שהכחידו מהקרקע את הבקטריה, ומהירקות והפירות את הויטמין, וכיום חיות המשק מקבלות תוספים מלאכותיים של B12, בדיוק כמו טבעונים.


דישון אחר


לפניכן כמה אופציות לדישון אלטרנטיבי, מהן ניתן ללמוד על תזונת הצמח ועל המשאבים היום יומיים שלנו. אלו לא בהכרח דרכים אופטימליות להזנת הצמח, שכן אינן מספקות תמיד תזונה מלאה, אבל הן פתרון SOS יעיל שמאפשר שימוש חדש בחומרים.


קפה שחור

אופציה מוכרת יחסית - השקיית הצמחים בשאריות הקפה השחור שמצטברות בתחתית הכוס. יש לדלל אותן עם מים ולהגמיע. פולי הקפה עשירים בחנקן, שהוא אחד מאבות המזון של הצמח, וגם בסידן, מגנזיום ואשלגן.

איור של ענף מצמח הקפה ועליו פירות ופרחים

מים בהם הושרו קטניות

השריית קטניות מומלצת כדי לסלק מהן חומצה פיטית שמזיקה לנו, להקל את העיכול שלהן ואת תופעות הלוואי שלו, ולקצר את זמן הבישול. רבות ורבים יודעים שהמים בהם מבושלות הקטניות מכילים הרבה ויטמינים ומינרלים שהופרשו בבישול, ולכן שומרים אותם בהקפאה ומוסיפים למרקים ותבשילים. באותו אופן, המים בהם הושרו הקטניות מכילים חומרים שיכולים להזין את הצמח שלכן. השקו איתם צמחים שנראים זקוקים לחיזוק, זהו גם שימוש חוזר וחיסכון במים.


וסת

"פוריות" היא fertility באנגלית, ו"דשן" הוא fertilizer. נשים פוריות מדממות מהנרתיק אחת לחודש למען המשך האנושות. הדם שבוסת עשיר בחנקן, זרחן ואשלגן, שצמחים ניזונים מהם. נשים מרחבי העולם מדווחות באינטרנט על דישון אפקטיבי של צמחים עם הוסת שלהן (דוגמות ניתן לקרוא כאן, כאן וכאן). השיטה מתאימה לנשים שמשתמשות בגביעוניות (מונקאפ), שהן כוסיות האוגרות את הוסת, אותה ניתן לדלל עם מים ולהשקות את הצמחים, ולנשים שמשתמשות בתחבושות רב פעמיות אותן ניתן להשרות במים בגמר השימוש. מעבר לתועלת לצמחים, אופן הדישון הזה יכול לחבר מחדש נשים למחזור החודשי שלהן ולהוקיר אותו. דישון צמחים עם וסת יכולה להיות פעולה פמיניסטית מובהקת אל מול החברה המודרנית, שמביישת את הוסת ומתייחסת אליה כאל פסולת מתועבת.

שער של עיתון צרפתי בו נכתב על השחיינית פו יונאהוי שסיפרה בראיון כי לא שחתה היטב באולימפיאדת 2016 כיוון שקיבלה מחזור

מכירות עוד דרכים יצירתיות לדישון צמחים? שתפו אותי בתגובות.

  • Instagram
  • Twitter
  • Facebook
  • RSS

כל הזכויות שמורות 2020