• רֹתֶם הַמִּדְבָּר

כקליפת התפוז

מבוכת ימיי, בכי לילותיי, שנאת חיי. צ-לו-לי-טה.


"צלוליט", מונח המתאר מראה נקבובי הנוצר מהצטברות תאי שומן ברקמות מתחת לעור, לא היה קיים תמיד. בשנות ה-70 מגזין האופנה והלייף-סטייל "ווג" הביא אותו לאמריקה. למה דווקא אז? לפי נעמי וולף, זוהי תגובת נגד לאוטונומיה החברתית והחומרית שנשים החלו לבסס לעצמן באותן שנים; אם הן כבר לא יושבות בבית אלא יוצאות ללמוד ולעבוד, צריך לדכא אותן באמצעי אחר - המראה שלהן. מאז ונראה שעד עולם, מרקם העור הנפוץ כל כך אצל נשים (כ-95% מהן) הפך לבעיה אסתטית מטרידה שמאחוריה תעשיית "פתרונות" המגלגלת מיליונים.


Carolyn Gage | "The Second Coming of Joan of Arc"| 2011

למה דווקא "צלוליט" הוצמד למרקם העור בירכיים ובישבן של נשים? אני סבורה שזה בגלל הקרבה הלשונית למונח "צלוליטיס", שמתאר מצב רפואי של דלקת ברקמה תת-עורית. דמיון זה מְשֻׁוֶּוה ל"צלוליט" נופך של סכנה, מה שכמובן ידרבן נשים לרצות "לטפל" בו. "Cellula", הבסיס של שתי המילים, פירושו "תא" בלטינית. אל "צלוליטיס" צורפה הסיומת "itis" שפירושה "דלקת", ואל "צלוליט" צורפה הסיומת "ite" שהיא סיומת הקטנה (כרוב - כרובית, כף - כפית...). ואכן, יש בלבול בין שני המושגים, ופעמים רבות טועים לקרוא ל"צלוליט" "צלוליטיס", כשהאחד הוא מצב טבעי והשני הוא מצב של דלקת.


על אף שמדובר בהצטברות שומן, "צלוליט" אינו קשור לעודף משקל, והוא נחלתן של נשים רזות ושמנות כאחת, שכן כולן אוגרות שומן כיאה לגוף אנושי חי. האמת היא שלנשים יש "צלוליט" כי מבנה התאים של העור שלהן, שגם דק יותר משל גברים, מאפשר את חדירת תאי שומן תחתיו. זוהי פשוט פיזיולוגיה נשית. זה לא מפתיע ש"צלוליט" מתחיל להופיע אצל נשים בגיל ההתבגרות, יחד עם שינויים הורמונליים ופוריות, כי שומן הוא מצבור אנרגיה לעתות חירום. כשנשים נמצאות במצב של הריון או הנקה גופן מוקדש לעובר\תינוק והן עלולות לסבול מחוסרים תזונתיים. השומן התת-עורי, או "צלוליט", נועד לשמור עליהן בחיים במצבים אלו שיחודיים לגוף הנשי, ואם תשאלו אותי - גם לדאוג להישרדותן בבצורת הבאה. אפשר להגיד ש"צלוליט" הוא סימן זוויג משני אצל נשים, כמו שיער גוף.


לכן שום "מסיכת ישבן", מסאז'ים ממריצי דם, סקוואטים ופתרונות ל"צלוליט" באתר של קופת חולים(!) לא יוכלו להעלים את ה"צלוליט" שלכן (לשנות את מבנה התאים שלכן). מנגד, אתן לא חייבות "לאהוב" את ה"צלוליט" שלכן ולצלם אותו לאינסטגרם; אבל כן כדאי לכן לנסות לנתק את גופכן מהדימוי שלו ופשוט לחוות אותו. הדרך היחידה להיפטר מה"צלוליט" היא למחוק את המושג הזה מאוצר המילים שלכן. אין לכן "צלוליט", יש לכן את הגוף שלכן.


בוודאי נתקלתן פעמים רבות בהשוואת ה"צלוליט" לקליפת תפוז, כאילו היא גנאי, אבל קליפות תפוזים הן דבר נהדר; לפניכן כמה הצעות לשימושים בהן:


1. ממתק

לקריאת המתכון בבלוג "אז מה את עושה כל היום" לחצו על התמונה.

2. נר

בהשראת אביה של לואיז בורז'ואה: נר חסכוני בפסולת ומתאים לקמפינג, יום האהבה או הפסקת חשמל.


3. חומר ניקוי

ידידותי לסביבה ולאדם.


התפייסתן עם ה"צלוליט" שלכן? מכירות עוד שימושים בקליפות תפוזים? שתפו אותי!

  • Instagram
  • Twitter
  • Facebook
  • RSS

כל הזכויות שמורות 2020