• רֹתֶם הַמִּדְבָּר

תקטפו את פרחי הבר

לקראת הוולנטיין תהיתי למה כל כך מקובל שנשים מקבלות פרחים ליום האהבה (וליום ההולדת וליום הנישואין), או - למה גברים לא מקבלים?

התשובה בגוף השאלה: בגלל מגדר. כמובן שדבריי מתייחסים לתופעה ולא לכל אדם ואישה, אך הם כתובים בהכללה כי זה בדיוק מה שמגדר עושה, וכמעט אין דרך לדבר על דברים בלי להכליל.


גברים אוהבים וצריכים דברים פרקטיים- שימושיים ונוחים. זר פרחים אינו פרקטי כי הוא חסר שימוש, מלכלך ונובל אחרי זמן קצר שבו נדרשת החלפת מים, קטימת קצוות הגבעולים וניקוי פרחים שהקדימו ליפול. ה"תועלת" היחידה שלו היא יופי, ולגברים בחברה שלנו אין צורך ועניין רב בקישוט (כי הוא לא פרקטי; אפילו ה"תכשיט" שלהם אינו סתם אבנים יפות אלא מכשיר מתמטי שמעדכן על חלוף הזמן). בנוסף, מנעד הצבעים הרחב שהופך זר פרחים לססגוני אינו "מותר" להם, מלבד לגברים מהקהילה הגאה (לראייה דגל הגאווה), כי ממילא הם מפרים את חוקי המגדר. מנגד, נשים מְצֻוּוֹת לעסוק ביופי ולהתקשט (בדיוק כי זה לא שימושי ולא נוח) והן גם אלו שמזוהות עם הבית, ולכן ממונות על האסתטיקה שלו הכוללת זר פרחים באגרטל.

בגלל אלו אפשר להגיד שזר פרחים הוא יפה, שותק וקטוף כפי שנשים נדרשות להיות, והוא יותר ציווי מאשר מתנה.


מלבד ההיבט המגדרי, לזרי פרחים יש גם השלכות סביבתיות קשות: שטחים עצומים נגזלים מהטבע כדי לגדל אותם, הם דורשים כמויות עצומות של חומרי הדברה ומים בגלל מחזור החיים הקצר של הפרחים והשינוע שלהם לרחבי העולם נעשה על ידי מטוסים.

אני לא חושבת שהנזק האקולוגי שווה את הזמן הקצר בו הזר התעשייתי מקשט את הבית, במיוחד בעת מדאיגה זו של משבר האקלים. אפשר לוותר על המנהג הזה ולהעניק מתנה פרטית וספציפית יותר למקבל\ת, או עציץ פורח שגם ינבול בידיים הלא נכונות, לכן אם בכל זאת מתחשק זר אני מציעה אלטרנטיבה - זר צנוע של פרחי בר (שאינם מוגנים כמובן), שהוא הרבה יותר משמעותי ומיוחד בעיניי מזר קנוי; יש בו נופך אישי של יצירה ומאמץ, הוא ידידותי לסביבה (אם משאירים פרחים לדבורים ולהפצת זרעים) ומקדש את פרחי הבר המקומיים שזנחנו.

כעת פורחים גדילן, חרצית עטורה, חרדל לבן, צנון מצוי, חמציצים ושלל צמחי בר יפים שגדלים אפילו בעיר, ואפשר ליצור סידור פרחים עשיר בתוספת צמחים שאתן מגדלות, ענפים ועוד.


  • Instagram
  • Twitter
  • Facebook
  • RSS

כל הזכויות שמורות 2020