• רֹתֶם הַמִּדְבָּר

קינה ליקינתון

לפי האקדמיה ללשון העברית, ברוב המקרים האות "t" במילים לועזיות תתורגם לאות ט' והצירוף "th" יתורגם לאות ת'; לכן יש לכתוב "יקינתון" ולא "יקינטון". הוא מוכר כפרח נוי חורפי שנמכר במשתלות, וזה כמעט סוד שהוא צומח בר בארץ; "יקינתון מזרחי" שתפוצתו במזרח הים התיכון ובארץ באיזור הגליל והחרמון הוא אביו של היקינתון המתורבת הנפוץ. ההבדל העיקרי ביניהם הוא בפריחה - זו של היקינתון התרבותי עשירה יותר ומופיעה במגוון צבעים, בניגוד ליקינתון המזרחי שכל עמוד פריחה שלו נושא פרחים מעטים בצבע תכול; לכן, כשלאה גולדברג כתבה "ומחר נצא כולנו אל הגן ונראה שם את הפרח הלבן" היא התכוונה ליקינתון התרבותי.

יקינתון בר לעומת יקינתון מתורבת.


מתוך שבועון "דבר לילדים", 1940.


לאחרונה שמעתי במקרה אישה שרה לילד את "פזמון ליקינתון" והרגשתי עצב לא ברור; אמא שלי שרה לי את השיר לפני השינה מתוך השקעה ואהבה, ואפילו נמצאת בו המילה "שמחה". שיתפתי בתחושות שהשיר עורר בי וגיליתי שלעוד כמה א.נשים הוא נחווה כעצוב, לכן החלטתי לברר למה. הסיבה הראשונה שחשבתי עליה היא היותו של השיר קשור בלילה, זמן לא קל בילדות בו ילדים נותרים לבדם בחשכה שאין בה שום גירויים ממסכים כמו מראות וצלילים. השנייה היא היותו של השיר ציון זמן שחלף; בשחר חיינו האזנו לשירי ערש, כעת אנחנו כבר לא הילדים החמודים והמפונקים של הורינו וכל יום מקרב אותנו אל המוות. אבל שתי הסיבות הללו מספיקות כדי להגדיר כל שיר ערש כעצוב, ודווקא "פזמון ליקינתון" הוא שיר חיובי ואופטימי בניגוד לרבים משירי הילדים בעולם (עכשיו לילה, שניים שהיו בדרך אלייך מתו ואת מתה מבחינת השלישי, לכי לישון).


המשכתי לחפש ומצאתי שהלחן של השיר, אותו חיברה רבקה גוילי, נכתב בסולם פנטטוני הנפוץ במוזיקה סינית. בראיון עמה סיפרה גוילי על הסיבה לכך: "... ומכיוון שבבורותי חשבתי ש"יקינתון" זאת מילה סינית, שאחר כך רק לאה, מאוחר מאוד העמידה אותי על טעותי, שזה בא מיוון, ממילה יוונית...".

איני מבינה בתחום, אבל קראתי שמוזיקת בלוז (תוגה) מבוססת על הסולם הזה. אולי זו הסיבה לכך שהשיר "פזמון ליקינטון" מעציב? או שאולי פשוט קינאתי בילד ששרו לו, כי שירי ערש כבר לא יספיקו כדי להרגיע ולהרדים אותי?


חשוב לציין כי בביצועים שונים של השיר כמו בזה של אריק אינשטיין ושל ערוץ "הופ" הוחלפה המילה "בְּצִיצֵי" (ניצני) כפי שנכתבה ע"י לאה גולדברג במילה "בפרחי", כנראה כדי לא להזכיר חס וחלילה את שדי האישה ולגרום למחשבה על אותו זוג איברים המאכיל את הפעוטות להם שרים שירי ערש.

  • Instagram
  • Twitter
  • Facebook
  • RSS

כל הזכויות שמורות 2020